פיצפטריק וטיפולים אסתטיים

יישומים של סיווגי העור על פי פיצפטריק

רוב אוכלוסיית העולם נחשבת לבעלת גוון 4-6. ההבדל הבולט ביותר, כאשר משווים את טיפוסי הגוון, הוא בצבע העור, אולם ישנם הבדלים נוספים: בעובי העור, בוסקולריות, בהידרציה, בנטייה למצבי עור שונים ולמחלות. לטיפוס הגוון על פי פיצפטריק יש משמעויות קליניות וטיפוליות, והוא גם מאפשר פרוגנוזה (חיזוי) של תגובת העור לגורמים סביבתיים שונים. להלן הישומים העיקריים של טיפוסי הגוון.

הזדקנות משמש – Photoaging ונטייה לסרטן העור

תפקיד המלנין בעור הוא לבלוע ולפזר את האנרגייה מקרינת UV, בכדי להגן על תאי האפידרמיס מנזק. פיגמנט המלנין מספק תמיכה ניכרת מנזקי השמש, ודרגת ההגנה היא במיתאם ישיר לכמות הפיגמנט בעור. בעור הכהה (גוון 6) יש בליעת קרני UV הגבוהה ב-30%  יחסית לעור הלבן. הגנה זאת מנזקי השמש מביאה להאטה בהופעת סימני הגיל השונים – "הזדקנות משמש" – Photoaging. מחקרים הראו, כי בבעלי גוון כהה, 4-6, הופעת סימני הגיל הייתה בגילאים מאוחרים יותר יחסית לבהירי העור, וכן שעורם התאפיין בפחות קמטוטים, פגמי מרקם וסימני גיל שכיחים נוספים. בליעת UV יעילה מגנה גם מהתפתחות סרטני עור לסוגיהם. בהירי העור, טיפוסי פיצפטריק 1-3, נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות גידולי עור, סרטן העור ונזקי שמש נוספים

MED – מינון מינימלי לפני אריתמה

סיווג עפ"י פיצפטריק משמש לקביעת המינון המינימלי של טיפול פוטותרפיה בטרם תיגרם אריתמה בעור: Minimum Erithema Dose. בהירי העור (1-3) נוטים לפתח אריתמה כתוצאה ממנות נמוכות יותר של קרני UV יחסית לגווני העור 4-6. בקרב אנשים ממוצא הודי, למשל, סוג העור השכיח ביותר הוא 5 ואחריו סוג 4. ה-MED המוערך עבור טיפולי UVB לעור ההודי הוא 61.5+17.25 מיליג'אול לסמ"ר.

הסרת שיער בלייזר וב-IPL

הערכה מתאימה של גוון העור בטרם ביצוע טיפולי לייזר היא חיונית להצלחת הטיפול ולמניעת תופעות לואי. דרגה גבוהה של פיגמנט באזור המטופל מעלה את הסיכון להיפר פיגמנטציה או היפו פיגמנטציה לאחר הטיפול. כך שטיפוסי העור 4-6 הם בסיכון לתופעות לוואי כגון דיספיגמנטציה, שלפוחיות, קרוסטות, בצקת ובהמשך הצטלקות – לאחר הסרת שיער . עוצמת זרם האנרגיה (בג'אול לסמ"ר) בכל פולס תשתנה בהתאם לגוון העור, ויש לקבוע את מינון ומשך הפולס (פולס רחב לעומת צר). בנוסף, גם אורך הגל צריך להתאים לגוון. קיים מיתאם בין אורך הגל לבין יעילות הבליעה במלנין: ככל שאורך הגל קצר יותר יעילות הבליעה עולה, ומכאן גם רמת הגירוי. אורכי הגל הארוכים יותר (700 ננומטר ומעלה) נחשבים לבטוחים יותר לשימוש ופחות מגרים בעור הכהה, בו בליעת האור רבה בשל כמותו הרבה של הפיגמנט. התאמת הפרמטרים במיכשור הטיפולי נכונה באותה מידה גם לטיפולי פיגמנטציה, חידוש העור וצריבת כלי דם.

פילינג כימי בינוני ועמוק

בבהירי העור, בעלי גוון 1-3, הסיכון נמוך יותר לסיבוכים כתוצאה מקילופי עור. תיתכן אריתמה, ואף ממושכת, לאחר פרוצדורה כזאת. אולם הסיכון להיפר פיגמנטציה, או היפופיגמנטציה הנו נמוך. בכהי העור, עולה הסיכון להיפר פיגמנטציה כתוצאה מגירוי העור. בהתאם לגוון, מומלץ לבצע דיכוי מלנין בטרם ביצוע קילוף מגרה. שימוש של כשבוע עד שבועיים בתכשיר המכיל חומרים מדכאי מלנין ללא מקלפים וכן כ-3-4 ימים לאחר הפרוצדורה, יקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות כתמי עור. קילופי עור מסוימים לא יבוצעו בבעלי עור כהה, כגון תמיסת פנול89%, או ריכוזים גבוהים של TCA. תמיסת ג'סנר נחשבת לבטיחותית בעור הכהה. החומצה הלקטית נחשבת לבטיחותית יותר בעור הכהה מהחומצה הגליקולית כחומר מקלף בריכוז גבוה.

שימוש בחומרים טופיקליים

תכשירים טיפוליים מקצועיים לשימוש הביתי עשויים להכיל ריכוזים גבוהים של חומצות הידרוקסיות ורטינואידים. כנ"ל לגבי תכשירים המסופקים במרשם רופא. בעלי הגוון הכהה עשויים להגיב לריכוז גבוה של רטינואידים (חומצה רטינואית ורטינול על נגזרותיו) בהאפרה, התכהות ואף כתמי עור. במקרים אחרים יהיה היעדר תגובה בעור לשימוש בתכשיר. תופעות דומות (התכהות, האפרה, כתמים או חוסר תגובה) התגלו גם בכהי עור שטופלו בריכוזים גבוהים של חומצה גליקולית. בגוונים 4-6, ככל שמדובר בחומרים הללו – עולה כי "פחות הוא יותר" ומינונים שהוקטנו הביאו לפעילות התכשיר, ללא תופעות לוואי,  יחסית לאותם מרכיבים בריכוזים גבוהים יותר. חומר נוסף המחייב תשומת לב הוא ויטמין C : שימוש בריכוז תרפויטי, למריחה, בבעלי עור כהה שנחשפו לקרינת השמש הביא לכתמים ולהתכהות כללית של הגוון. התופעה הרבה פחות שכיחה בבהירי עור. היא נצפתה במגוון של נגזרות ואיננה מיוחסת לתכשיר מסוים או לנגזרת ספציפית של הויטמין. החומצה הלקטית, כמקלף, נחשבת כחומר בטיחותי ובעל תוצאה מובהקת בעור הכהה ללא תופעות לוואי. גם החומצה האזלאית, למרות היותה חומר מגרה בריכוזים של 15% ומעלה,  נסבלת היטב בעור הכהה ואיננה כרוכה בתופעות לוואי בשימוש נכון (מריחה אחידה ולא נקודתית, שכבה דקה, הגנה על העור מהשמש וכו').

PIH -היפר פיגמנטציה שלאחר דלקת

Post Inflammatory Hyperpigmentation, או PIH, היא היפר פיגמנטציה הנגרמת לאחר טראומות, פציעות, טיפולים פולשניים,  זיהומים, מחלות עור, אקנה וכל מצב המביא לתגובה דלקתית. כהי עור נוטים ליצור כתמי עור בתגובה לגירויים קלים ביותר. פצעי אקנה מסתיימים פעמים רבות בהיפרפיגמנטציה באזורים אלה, אולם לא רק: כל פציעה קלה, עקיצה וסטרס לעור יוצרים גירוי למלנוציטים שבתגובה, מייצרים כמות מלנין רבה יותר. בגירויים אלה נכללים גם: מריטות שיער חוזרות ונשנות בשעווה הנחוות כגירוי, קרצוף ושפשוף, חיכוך ולחץ מכני. טיפולי ניקוז קומודונים בכהי עור מסוימים מגרים יצור מלנין באזורי הלחיצה. למעשה, גם חוסר איזון הורמונלי מתבטא בכהי עור בכתמים מודגשים יותר ועקשניים יחסית לבהירי העור: מלזמות וכתמים במהלך ולאחר ההריון יהיו בולטים יותר. כך גם לגבי התגובה לנטילת גלולות. יש להביא בחשבון מראש את עוצמת התגובה בעור הכהה ולקבל החלטות טיפוליות בהתאם לכך. למשל, בטיפולי האקנה יש להקטין ככל שניתן את משך הדלקת, ולתת דגש על חומרים אנטי דלקתיים כשלב חיוני בטרם השימוש במקלפים. השימוש במקלפים יהיה על עור שאיננו מודלק, עם בחירה נכונה של המקלף על פי הגוון והקפדה לא ליצור גירוי מעצם השימוש התכוף בחומר. יש להכין את העור היטב לניקוז קומדונים ושומנים, באמצעות תכשיר קרטוליטי לשימוש ביתי קבוע. זאת כדי להפחית את עוצמת הלחץ שיידרש בטיפול עצמו, וכדי להקטין, לאורך זמן, את כמות הקומדונים ומצבורי השומן בשל הניקוז התקין -תוצאת השימוש בחומר הטיפולי. במטופלים הנוטים לפתח פיגמנטציה עקב ניקוז השומנים, יש לבצע דיכוי מלנין לפני ומעט אחרי הטיפול. ככלל, כל פרוצדורה שגירוי בצידה, תחייב שימוש במדכא מלנין לפני ואחרי הטיפול. כתמי PIH רגישים עוד יותר לקרינת השמש מאזורי עור אחרים בבעלי הגוון הכהה. יש להנחות אותם למשנה זהירות מהשמש תוך כדי הטיפול בכתמים אלה.

צלקות היפרטרופיות וקלואידים

בבעלי הגוון הכהה, ובארצנו – בעלי מוצא מזרחי בעיקר, הנטייה לצלקות היפר טרופיות וקלואידיות – גבוה יותר. ככלל, העור הכהה מצטלק ביתר קלות. ככל שמדובר בצלקות קלואידיות – "צלקות פרועות" החורגות מגבולות הפציעה, יש לבדוק היטב את הנטייה לסוג זה של הצטלקות בטרם הביצוע של פרוצדורות הכרוכות בפציעת העור (למשל, מזותרפיה). נטייה כזאת תיראה באזורי הגוף השונים, בהם במהלך השנים היו חתכים, קעקועים, חיסונים או ניתוחים. האזורים המועדים לקלואידים הם בעיקר: תנוכי האוזן, כתפיים וזרועות, גב, החזה העליון.

מאפייני סיווג העור וישומים טיפוליים

ביבליוגרפיה

1. Beral V, Evans S, Shaw H, Milton G. Cutaneous factors related to the risk of malignant melanoma. Br J Dermatol 1983;109:165-72
2. Weinstock MA. Assessment of sun sensitivity by questionnaire: Validity of itemand formulation of a prediction rule. J Clin Epidemiol 1992;45:547-52
3. Youn JI, Oh JK, Kim BK, Suh DH, Chung JH, Oh SJ, et al . Relationship between skin phototype and MED in Korean, brown skin. Photodermatol Photoimmunol Photomed. 1997;13:208-11.
4. Pathak MA. In memory of Thomas Bernhard Fitzpatrick. J Invest Dermatol 2004;122:20-14
5. Andreassi L, Simoni S, Fiorini P, Fimiani M. Phenotypic characters related to skin type and minimal erythemal dose. Photodermatol 1987;4:43-6
6. Jennifer Linder. Hyperpigmentation and Skin of Color . Skin Inc. magazine, August 23, 2010
7. Breadon JY, Barnes CA. Comparison of adverse events of laser and light-assisted hair removal systems in skin types IV-VI. J Drugs Dermatol 2007;6:40-6.
8. Sachdeva S. Fitzpatrick skin typing: Applications in dermatology. Indian J Dermatol Venereol Leprol [serial online] 2009 [cited 2013 Dec 7];75:93-6